בידוד

בידוד האולפן הביתי – כמה מילים לפני שמתחילים…

משמעות הבידוד היא בעצם כמה אנחנו מבודדים את הסביבה הפנימית של האולפן שלנו, מסביבתו החיצונית.
מדוע שנרצה לעשות זאת?
כי אנחנו רוצים לתופף בקולי קולות מבלי להפריע לשכנים. כי אנחנו לא רוצים שהשכנים יפריעו לנו כשאנחנו מקליטים.
סיבה נוספת ומשמעותית לא פחות היא, השפעת התדרים מהסביבה החיצונית על התדרים בסביבה הפנימית.
לא נרחיב כאן יותר מדי על נושא התדרים, רק נומר בשתי מילים: כל צליל שאנחנו שומעים, מורכב מתדרים מסוימים, שאלו הם בעצם גלי קול אשר נעים באוויר. גלי הקול האלו נעים במהירות משתנה (המוגדרת "תדר"), ויש להם יכולת לחדור עצמים פיזיים. האם תהיתם פעם איך אתם מסוגלים להאזין לשכנים שלכם מתווכחים, אפילו שהם סגורים בתוך קירות עבים? התשובה פשוטה: כל גל קול שהוא, יכול להסתנן דרך קיר. דרך חלון. דרך ספוג. מדוע אני משתמש במונח "להסתנן"? כי זה באמת מה שהוא עושה! גל הקול אינו חודר במלואו דרך קיר, אלא רק חלק ממנו.
עד כאן בנושא התדרים וגלי הקול.
כפי שהתחלנו לומר, לתדרים אשר מגיעים מבחוץ יש השפעה על מה שקורה בפנים.
אם למשל עובר אוטובוס ברחוב למטה, או מטוס קרב גבוה בשמיים, גם אם האוזן שלנו לא תבחין בהם מיד, הם עלולים להשפיע על ציוד שיש לנו בחדר (למשל, ע"י כך שמשהו ירעד או אפילו ישמיע צליל חלש). בשורה התחתונה – באמצעות הבידוד אנחנו מחליטים מה ייכנס פנימה לאולפן שלנו, ומה ייצא ממנו החוצה. חשוב להשקיע בזה.

 

איך לבודד חדר הקלטות (ברמה האקוסטית)?

נצא מנקודת הנחה שהחדר בו אתם רוצים להקים את האולפן שלכם, תחום באמצעות קירות סטנדרטיים (בלוק 10 או 20, טיח וצבע), או אפילו בתוך קראוון או מכולה.
שיטת הבידוד האפקטיבית ביותר היא בידוד באמצעות לוחות צמר סלעים ולוחות גבס. לא מדובר בשתי שיטות שונות, אלא בשתי שכבות אשר מעניקות לנו בידוד מקסימלי במחיר מינימלי.
צמר הסלעים זהו חומר אשר מופק, איך לא, מסלעים. מדובר במשהו שנראה כמו ספוג צפוף וצהוב (בדרך כלל) אשר עשוי מסיבים מיקרונים אשר יצרו מסלעים שונים. לצמר סלעים יש תכונות בידוד מעולות, גם אקוסטיות וגם תרמיות (אקוסטי = סאונד, תרמי = טמפרטורה). במילים אחרות: פחות סאונד ייכנס או ייצא מהחדר, וכך גם פחות חום או קור.
ישנן מספר וריאציות של צמר סלעים, כאשר ההבדלים העיקריים הם העובי של לוח הצמר, והדחיסות שלו (כמה הסיבים שבו צפופים או אווריריים).
בהרבה מאוד אולפנים משתמשים בלוחות צמר כאלו, וזו גם ההמלצה החמה שלי: לוח צמר סלעים, בצפיפות של 80 ק"ג למ"ק, בעובי 5 ס"מ, עטוף פלא"ב (פוליאטילן שאינו בעיר – חומר אשר מגן עליכם ממגע ישיר עם הצמר [לא בריא ממש:], וכביכול גם מעכב בעירה). לוח שכזה בדרך כלל יגיע במידות של 60×120 ס"מ, ועלותו תהיה בסביבות ה80 ש"ח ליחידה.
כמובן שתמיד ניתן לרכוש לוחות עבים יותר (10 ס"מ) או בצפיפות דלה או גבוהה יותר (60 או 120 ק"ג/מ"ק). העלות בהתאם, ובאולפן הראשון שלכם אתם לא זקוקים לזה. באמת.
כמובן שיש למדוד את קירות החדר ולרכוש לוחות בהתאם. אל תשאירו "חורים". צמר הסלעים הוא רך וניתן לחתוך אותו בלי בעיה וליצור מעין פאזל בהתאם לצורך.

 
קירות גבס הן השלב הבא שלנו.
ישנם יתרונות רבים לקירות גבס, וכמעט אפס חסרונות.
הם קלי משקל, נוח מאוד להרכיב אותם, הם מצפים את לוחות הצמר ומשווים חזרה למראה של קיר רגיל, יש להם יכולת ספיגה אקוסטית טובה יותר מלבלוק בטון, והם זולים מאוד.
גם כאן, לא ניכנס לכל עניין ההקמה של קירות גבס. רק נספר לכם שמדובר בקונסטרוקציה פשוטה למדי, אך עם זאת עדינה (הלוחות האלו שבירים מאוד, כל עוד אינם ניצבים כקיר). כדאי ללמוד מעט את עניין העבודה עם לוחות גבס, ופשוט להתחיל. אפשר גם להזמין איש מקצוע, כמובן. אבל זה הרבה פחות כיף (וגם עולה כסף, כן?).
אם תרצו המלצות ספציפיות – אתם מוזמנים לשאול בפורום שלנו (בקרוב).
בתחום לוחות הגבס אין יותר מידי אפשרויות וסוגים… ליתר דיוק, יש שלושה. 1. רגיל.  2. עמיד במים  3. עמיד בתנאי חוץ.
כמובן שהמחירים בהתאם, סביר להניח שאין לכם צורך ביותר מהלוח הסטנדרטי הפשוט, שמידותיו הן בערך 120×200 ועלותו בערך 40 ש"ח.

 

ברגע שמתחילים, תהליך הבניה עצמו הוא מובן מאליו, מאחר והכל מגיע במידות סטנדרטיות. כלומר, כאשר יוצרים קיר מלוחות גבס, נוצר חלל בעובי 5 ס"מ בערך מהקיר שמאחוריו, וזה בדיוק המקום להכניס את הלוחות של צמר הסלעים. הגיוני, לא?
מעבר לכך, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהפנייה כאן היא לאנשים יוצרים, אז קחו יוזמה ו… קדימה!