חיווט

הכל נוצר בין החוטיםאז אחרי שלמדנו הכל על בידוד ואקוסטיקה לאולפן הביתי, הגיע הזמן להתחבר לעניינים.

סביר להניח שיחד עם כל ציוד שאי פעם רכשתם – רמקולים, מחשב, מיקרופון, כרטיס קול וכו' – קיבלתם כבלים תואמים, והסתדרתם. יפה מאוד! עם זאת, כדאי מאוד להכיר היטב את סוגי הכבלים והמחברים השונים אשר קיימים באולפן. לעולם אין לדעת לאיזה ידע תזדקקו בעת צרה…

סוגי כבלים באולפן הקלטות

הערה: רוב הכבלים בעולם נקראים כיום על שם המחבר (קונקטור) שלהם. הכבל עצמו, שנמתח בין שני המחברים, עשוי להיות עם שמות שונים ומשונים. לא נתעכב על זה כאן.

כבל "קומקום" למחשב ולציוד אודיוכבל "קומקום" – כבל חשמל סטנדרטי. נמצא בשימוש נרחב בין מחשבים, מסכים, קומקומים, וציוד אודיו מקצועי. זו הסיבה שהוא כאן (;
כבל זה מורכב משלושה גידים: הארקה (אדמה / ground), מינוס (-), פלוס (+).

כבל מיקי מאוס לציוד אודיוכבל "מיקי מאוס" – כבל קצת פחות סטנדרטי, נמצא בשימוש נרחב בציוד אודיו מקצועי ביותר, אשר דורש מתח נמוך ויציב.
כבל זה מורכב משלושה גידים: גיד אחד שלילי, ושני גידים חיוביים – ללא הארקה!

כבל אקסלר לציוד אודיו (מיקרופון / רמקול)XLR – כבל האודיו המקצועי והנפוץ ביותר. זהו כבל מסוג מאוזן (לא יודעים מה זה כבל מאוזן? לחצו כאן!) אשר משמש אולפנים ביתיים ומקצועיים לחיבור של כל ציוד אודיו אחד למישנהו, כאשר זה דורש מתח MIC (+4V).
כבל זה מורכב משלושה גידים: גיד אחד שלילי, ושני גידים חיוביים (אחד מהם בפאזה הפוכה).

כבל לגיטרה (TRS) - ולציוד אודיוTS – מוכר יותר בשם הבמה שלו: PL.
כבל אודיו לא מאוזן בעל שני גידים בלבד, נפוץ בחיבורי גיטרות, וציוד אודיו לא-מקצועי אשר מזרים מתח LINE (-10V).
שמות נוספים: PL, ¼" (רבע אינץ').
כבל זה מורכב משני גידים: שלילי, חיובי.

TRS – לעתים קוראים לו גם PL על מראהו הדומה להנ"ל, אך הוא שונה במהותו.
כבל TRS הוא כבל מאוזן, אשר בניגוד לקודמו הוא מכיל שלושה גידים. נמצא בשימוש נרחב באולפנים בעלי ציוד אודיו מקצועי (מאוזן), ובעיקר לחיבור מכשירי אפקטים.
ניתן להשתמש בו לכל השימושים של כבל הTS הפשוט, אך הוא יכול גם להעביר קו מיקרופון (+4V).
שמות נוספים: PL סטריאופוני, ¼" (רבע אינץ').
כבל זה מורכב משלושה גידים: שלישי, חיובי, חיובי.

כבל למערכת סטריאו (RCA)RCA – כבל אשר נמצא בשימוש נרחב בעיקר באולפנים מקצועיים ישנים (לפחות 15-20 שנה בתחום) ובאולפני וידאו. עם זאת, עדיין תמצאו כמעט בכל מכשיר שתקנו כניסות/יציאות מסוג RCA, בעיקר לחיבור ציוד אודיו אנלוגי / ישן יותר.
שמות נוספים: בננה, כבל וידאו.
כבל זה מורכב משני גידים: שלילי (חיצוני), חיובי (פנימי).

כבל אופטי לאודיוסיב אופטי – כבל אשר אינו מזרים מתח חשמלי, אלא נתונים דיגיטליים (ספרות בינאריות 0/1).
כבל אופטי נמצא בשימוש בעיקר בין מכשירים דיגיטליים מתקדמים, ובחיבורים למחשב.
היתרון הגדול שלו: מעביר נתונים במהירות מטורפת.
החיסרון: הוא מעביר נתונים… (לא חשמל).

איך תדעו מה זה כבל איכותי?

1. איכות החומרים – סוג המתכת ממנה עשויים גידי הכבל הוא מרכיב בעל משמעות מכריעה.
אנסה להסביר זאת במילים פשוטות ושוות לכל קורא:
חוט מתכת אשר דרכו עובר איזשהו מידע בצורה של זרם חשמלי, יכול להיות עשוי מסוגי מתכות שונות: נחושת, בדיל, זהב, אלומיניום ועוד.
כבל זול יהיה עשוי בדרך כלל ממתכת זולה, אשר הסגסוגת שלה מעורבבת בחומרים אחרים, זולים יותר (נסו להסתכל על זה כמו דלק מזוקק טהור, ודלק מהול במים. או הירואין. מה שבא לכם). בדרך זו, היא מקבלת יותר נפח, וכמות יותר גדולה מהמוצר שווה פחות כסף = נמכרת בפחות כסף = המוניטורים שלך מחוברים עם כזה כבל (:
כבל יקר יהיה עשוי ממתכת איכותית, בדרך כלל נחושת מצופה זהב (!), והסגסוגת שלו תהיה בצפיפות סגולית גבוהה (חומר נקי, בלי חרא של פרות בפנים).

"אוקי, אז מה איכפת לי כמה הנחושת שלי טהורה או לא" ?
כמה שהנחושת, או כל גיד מתכת שהוא, יהיה יותר טהור (כלומר: איכותי) – כך הסיגנל, אותו זרם חשמלי שעובר דרכו, יעבור בקלות ובמהירות יותר, ויפגע פחות מהפרעות שבדרך.

לסיכום – כבל איכותי יוכל לשאת סיגנל בעוצמות חלשות ולתת בצידו השני בדיוק את מה שקיבל בצידו הראשון. כבל זול, יוסיף רעשים (אפילו סטטיים או בתדרים שאיננו נשמע, לכאורה), ויאבד חלק מן המידע בדרך.

2. סיכוך – בידוד הכבלים הוא גם כן עניין חשוב, בעיקר באולפנים מרובי כבלים אשר שוכבים בצמוד זה לזה.
בלי להיכנס יותר מדי לפיזיקה של העניין, הנה לכם נתון: זרם חשמלי יוצר סביבו שדה אלקטרו-מגנטי.
אותו שדה אלקטרו-מגנטי, הוא בעל השפעה (משיכה של אלקטרונים) וחשוב להתייחס אליו בעיקר משום שהוא תוצר לוואי של כל כבל שיש לנו באולפן. כל כבל אשר עליו עוברים נתונים בזרם חשמלי (לא אופטי) הוא בעל שדה אלקטרו-מגנטי, ויש לו השפעה על השכנים שלו!

הבעיה הנוצרת בעקבות שדה מגנטי זה היא משיכה/דחיפה של אלקטרונים ופרוטונים (מטענים בעלי מטען חיובי / שלילי), כאשר אלו ממש מפריעים למטענים חשמליים של כבל אחר, לזרום בחופשיות.
על מנת לפתור את בעיית הזרימה הזו, המציאו בעולם החשמל את מה שנקרא סיכוך – מעטפת מבודדת (שאינה מוליכה חשמל כלל או מוליכה, אך בעלת שדה מגנטי משלה) אשר מבדילה את גיד המתכת מהעולם החיצוני (או מגידים אחרים אשר צמודים אליה, במקרה).

כבל זול – בדרך כלל יהיה דק – בעל סיכוך רעוע, לא יבודד מספיק ולכן זרימת חשמל עליו תשפיע על זרימת החשמל של הכבל לידו.
כבל יקר – בדרך כלל יהיה עבה – בעל סיכוך איכותי, צפוף, אשר לא נותן לשדה האלקטרו-מגנטי של כבל אחד לפרוץ החוצה, ומשאיר את הזרם החשמלי של כל כבל וכבל בנפרד.

3. מחברים – המילה הראשונה והאחרונה של הכבל.

מחבר איכותי בכניסה (בדרך כלל זכר) של הכבל הוא כמו שגריר טוב – אם לא הוא, העניינים לא ייכנסו כמו שצריך.
מחבר איכותי ביציאה (בדרך כלל נקבה) של הכבל הוא כמו שר החוץ – אם הוא לא יעשה את העבודה שלו הכי טוב שאפשר, הוא דופק את כל מה שעשינו עד עכשיו.

בשורה התחתונה – חשוב שהכל יהיה כמה שיותר איכותי, עם הלחמות ידניות (לא רובוט) ולא רופפות, וממתכת איכותית (לא כזו שתחליד לכם או תיצור קורוזיה תוך חודשיים).

המלצת MyStudio

כבלים של חברת Klotz – עולים בסביבות ה-60 ₪ למטר.
מחברים של חברת Neutrik – עולים בסביבות ה-20 ₪ ליחידה.

כבל ממוצע של 3 מטר יעלה לכם כ-200 ₪, והוא יהיה שווה כל שקל.
כמובן שאפשר להתחיל עם משהו יותר צנוע (ניתן למצוא כבל באורך 3 מטרים גם ב-30 ש"ח…), אך קחו בחשבון שבהקלטות מקצועיות – לא תרצו להתפשר. ואם תרצו להגיע לסאונד איכותי באמת – לא תהיה לכם ברירה (;