עריכה או הקלטות? מיקס או מאסטרינג? לטלוויזיה או לרדיו? כל אופלן והייעוד שלו. אחרי שלקחנו נשימה עמוקה והתחלנו לצעוד, עכשיו נשאל את עצמינו.. לאן?
אגב, כבר בשלב הזה, לפניו ואחריו, יתחילו ברך כלל ה"כאפות"… הכוונה היא לאותן שאלות קיומיות ואחרות שגורמות לנו לשנות את דעתינו מדי פעם. אל תדאגו, זה לא יפסק בקרוב… (;
ונעבור לנושא שלנו… איפה הכי כדאי או נכון לנו, להתחיל להקים את האולפן שלנו?
הרבה אנשים היו אומרים לכם בשלב הזה, שקודם כל, אתה צריך לשאול את עצמך "מה האופציות שעומדות לרשותך..?"
מנסיון, למדנו שאפשר גם אחרת, ושהשאלה החשובה ביותר היא: איזה אולפן אני צריך?
בהתאם לתשובה, נחליט איפה, בהתאם לאמצעים העומדים לרשותנו, נקים את האולפן.
אולפן הקלטות מקצועי מרובה חדרים
אולפן מסוג זה יהיה מורכב בדרך כלל מ3-5 חדרים, כאשר כל חדר נושא כותרת שונה, ציוד שונה, ואקוסטיקה בהתאם.
בדרך כלל, באולפן כזה נמצא חדר הקלטות ראשי בו מקליטים גיטרות חשמליות ואקוסטיות, כלי פריטה אחרים וכלי נשיפה. חדר נוסף מיועד לתופים וכלי הקשה אחרים. כמובן שיהיה חדר ייחודי לשירה בלבד, ועוד חדר אחד שהוא מה שנקרא ה"קונטרול רום" – חדר הבקרה של האולפן, אליו מגיעות ההקלטות מהחדרים השונים, וממנו מתבצעת השליטה והתקשורת עם יתר החדרים.
אגב, אם מספר החדרים מבהיל אתכם או לא ברור – אל דאגה. זה הכל עניין של אקוסטיקה שונה בכל חדר, ושל הפרדה מוחלטת בין ערוצי הקלטה של כלים שונים.
כמובן, שאולפנים מסוג זה הם היקרים ביותר – הן להשכרה והן להקמה – ובכוונה בחרנו להציג אותם ראשונים ברשימה, כדי לרמוז לכם לאן כדאי לכם לשאוף… 🙂
אולפן מקצועי עם קונטרול
אולפן מסוג זה בדרך כלל יהיה 2-3 חדרים ולא יותר, כאשר חדר אחד הוא גדול ובו מתבצעות מרבית ההקלטות. לרוב נמצא בחדר הזה את מערכות התופים, קלידים, גיטרות, מגברים וכו'.. הכל בחדר אחד ולכן ניתן גם לעשות חזרות (להתאמן) בחדר שכזה. חדר נוסף שניתן להקים באולפן כזה (לעיתים תהיה זו רק "פינה" או תא, ולא ממש חדר נפרד) זה חדר שירה, שהוא בדרך כלל "יבש" מאוד מבחינה אקוסטית, וקטן מימדים. החדר הנוסף הוא חדר הבקרה (להלן: "הקונטרול") שכאמור, אליו מגיעות ההקלטות ובו מתבצעת העריכה שלאחר ההקלטה (הבישול, ואפילו המיקס, אם נחליט).
אולפן ביתי
המקום של אורן הוא דוגמא קלאסית לאולפן ביתי איכותי, כאשר קיימים אינסוף וריאציות של אולפנים מסוג זה.
בדרך כלל, אולפן כזה יהיה מורכב מחדר אחד בו מתבצעות גם ההקלטות וגם מערכי הנגינה (להלן: "סשן"), כך למעשה כל התהליך מתרחש בחדר אחד. היתרונות שבאולפן מסוג זה הן רבים ביחס לעלות ומשך הזמן שנדרש להקימו, מאחר ואתה (בעל האולפן) יכול ליצור סביבה אינטימית ליצירה. סביבה בה כל נגן או זמר שאתה מקליט נמצא קרוב אליך, ואינך צריך לדבר איתו דרך מיקרופון כשהוא נמצא בחדר רחוק ונסתר, והתקשורת היא טובה בהרבה מאשר באולפנים מרובי חדרים (וכמובן שהתוצאות בהתאם).
חסרונות? קודם כל, אין אפשרות לבודד ערוצים בהקלטות לייב (שכמה כלים מנוגנים ומוקלטים בו-זמנית), דבר אשר לא בא בחשבון כאשר מקליטים סינגל או אלבום באופן מקצועי לחלוטין. שיקול נוסף הוא, האקוסטיקה.
יש לתכנן בקפידה את האקוסטיקה בחדר, מאחר וכל כלי דורש תנאים אקוסטיים שונים, וגם הקונטרול ומערכת השמע שלו, דורשת תנאים אקוסטיים מסוימים.
עם זאת, ולסיכומו של עניין – אולפן ביתי זהו האולפן המומלץ ביותר לאמן הצעיר (וגם הותיק), משום שזו סביבת יצירה דינאמית ומעוררת השראה, והתוצאות אשר ניתן להפיק באולפן כזה הן מעולות ביחס להשקעה, וגם ביחס לאוזן הבלתי מזוינת האדם הממוצע שאינו עוסק בהנדסת גלי קול (וכמה אנשים כאלה אתם מכירים, בנינו..?).
ואולי הסיבה הטובה ביותר לתכנן אולפן מסוג זה היא… שאין לכם ברירה 🙂
סתם, אבל הסיבה האמיתית היא, שאולפן ביתי תמיד אפשר להתחיל מקטן. קטן מאוד. ואני לא מדבר בהכרח על הגודל הפיזי של החדר, אלא גם על הציוד, הבידוד והאקוסטיקה. את הכל אפשר לשפר, ולאט לאט ליצור לכם סביבה שהיא גם מדהימה ואנרגטית, וגם עומדת בכל התנאים להקלטות ולעריכה.
אולפני מיקס ומאסטרינג
קודם כל, אני כבר מתנצל על כך שחיברתי את הזוג הזה ביחד. אני יודע, כל אחד הוא אדון וגברת לעצמם.
אם טרם קראת על ההבדלים בין מיקס למאסטרינג – כדאי לכם מאוד לדפדף לעמוד שמסביר קצת אודות כל אחד מהם, מה תפקידם וכמה הם משמעותיים בתהליך היצירה וההפקה.
אולפן מיקס או מסטרינג יהיה מושתת לרוב על חדר אחד, בו מתבצעת עבודת טכנאות בלבד (טכנאות המיקס או המאסטרינג, כמובן). בדרך כלל לא נמצא חדרי הקלטות באולפן מיקס, ובטח שלא באולפן מאסטרינג (מדוע? קראו את המאמרים בלינקים הנ"ל).
הדגש באולפנים מסוג זה, הוא על הציוד שבהן (לרוב יהיה זה ציוד אנלוגי ודיגיטלי יקר מאוד, כולל מספר זוגות של מוניטורים לבקרת השמע), ועל האקוסטיקה, שבדרך כלל מותאמת אך ורק לשמע היוצא מהמוניטורים, ולא להקלטות.
אם נכנסתם לתחום הזה מראש ואתם שואפים להיות טכנאי קול, מיקס או מאסטרינג מקצוענים – זה האולפן בשבילכם. בכל מקרה אחר, תשאירו את זה לעוסקים בדבר.
אולפני פוסט-פרודקשן
פוסט פרודקשין (Post Production) זהו התחום העוסק בשלב "שלאחר הפקה".
ככלל, מדובר באולפנים אשר עוסקים באודיו ובוידאו, ובשילוב בניהם. טלויזיה, קולנוע, תקשורת וכו' – כל אלו מחייבים אולפני פוסט על מנת להביא ללקוח (או לכל צופה בערוץ 2, למשל) את המוצר שהוא מקבל לידיו כשהוא הולך לראות סרט בקולנוע, או צופה באח הגדול. זהו השלב בו מאחדים את כל קטעי הוידאו הערוכים, הכתוביות, התרגום, פס הקול והסאונד, לכדי יצירה אחת בהפקות וידאו (בדומה לשלב המיקס בהפקת יצירות מוזיקליות).
הסיבה שהכנסנו כאן גם את קטגוריית אולפנים זו, היא שבכל זאת… גם הוא מתעסק עם אודיו.
אבל מעבר לכך לא נרחיב… מעוניינים במידע נוסף אודות פוסט פרודקשין? קראו קצת בויקיפדיה! מה איכפת לכם..:)
אנחנו מקווים שקיבלתם עכשיו איזשהו מושג כללי אודות סוגי האולפנים השונים הקיימים כיום בארץ ובעולם.
חשוב לדעת שבנוסף למה שכתבנו, קיימים סוגים רבים של אולפנים נוספים אשר ממוקדים יותר במטרה ספציפית (למשל, אולפן להקלטות פסנתר בלבד, בו תמצאו פסנתר כנף מדגם מסויים אשר מוקלט במגוון מיקרופוני קבל [קונדנסר] אשר מותאמים במיוחד). השיקול העיקרי בהקמת אולפנים שונים הוא בדרך כלל משולב בין תקציב, ייעוד, אקוסטיקה.
מכאן ואילך, נכתוב בעיקר על סביבת העבודה ברמה הטכנית, הציוד והאביזרים הנדרשים להקמת אולפן ביתי.