מוניטורים לאולפן אלו הרמקולים בהם משתמשים בזמן העריכה של האודיו. חשוב להבין את העניין הבסיסי הזה, שכן רבים נוטים לחשוב שיש איזשהו הבדל בין "מוניטורים" לבין "רמקולים". ובכן – אין.
ההבדל הוא במהות השימוש: מוניטורים, כשמם כן הם, נועדו להציג, לפקח, לתת מבט על הסאונד באוזן ביקורתית. הצליל שלהם בדרך כלל יהיה איכותי מאוד, יציב, בעל טווח תדרים רחב ובדרך כלל "שטוח" – כלומר, ללא הגברות או הנמכות של תחומי תדרים כלשהם (ואם חסר לכם ידע בנושא תדרים במוזיקה – הנה מאמר קצר).
את הטענה האחרונה אני רוצה לסייג: לא כל המוניטורים הם בעלי תחום תדרים שטוח. זה תלוי בסוג המוניטור, בייעוד שלו (לאיזה אולפן? לאילו סוגים של עריכה?) וכמובן בגודל שלו – יש מוניטורים קטנים לאולפנים ביתיים, ויש מוניטורים גדולים לאולפנים מקצועיים בהם שטח החדש הוא גדול במיוחד, והמרחק מהקירות גם הוא גדול.
במאמר קצר זה נעבור על כמה מאפיינים חשובים כשאתם שוקלים אילו מוניטורים לרכוש לאולפן שלכם:
גודל
הגודל כן קובע. חד משמעית – אתם לא רוצים מוניטורים גדולים באולפן קטן (וההיפך), כי יהיה לכם מאוד קשה לשלוט בעוצמת הסאונד הבוקעת מהם, ובמקרה זה התוצאה לאוזניים עשויה להיות מטעה. גודל המוניטור נמדד בדרך כלל כקוטר הוופר (woofer) – אותה ממברנה רחבה ממנה בוקעים בעיקר התדרים הנמוכים-בינוניים.
מוניטור "קטן" מתחיל ב-3-5 אינץ', והוא מתאים לאולפנים ששטחם אינו עולה על 20-30 מ"ר (אם החדר שלכם קטן מ-10 מ"ר – כדאי לשקול לוותר בינתיים על מוניטורים ולהסתפק באוזניות איכותיות במיוחד).
מוניטור "גדול" יהיה בעל ממברנה של 5-8 אינץ'. והוא יתאים לחדרי עריכה בגודל של 30-50 מ"ר. אם החדר שלכם (במקרה?!) גדול יותר, כבר כדאי לפצל אותו לכמה חדרים, או ליצור מחיצות אקוסטיות שיספגו את הצליל במרחק של כמה מטרים מאחוריכם.
ועם באקוסטיקה עסקינן (ולאחר שקראתם את המאמר בנושא אקוסטיקה לאולפן הקלטות), אז כמובן שגם נושא זה הוא חשוב ובעל השפעה מכרעת על בחירת ותפקוד המוניטורים: כדאי ליצור תנאים אקוסטיים יחסית יבשים לאולפן העריכה שלכם, ולהימנע ככל שניתן מרפלקציות (חפצים או קירות אשר אינם סופגים כלל את גלי הקול, אל שוברים או מחזירים אותם באופן בלתי נשלט).
הגברה
יש שני סוגים של מוניטורים: מוגברים ולא מוגברים. ניתן גם לכנות אותם "אקטיביים" או "לא אקטיביים". ההבדל ביניהם מאוד פשוט:
מוניטור מוגבר ("אקטיבי", בדיוק כמו רמקול מוגבר) הוא כזה שמכיל מגבר בתוכו. כלומר, ממש בתוך קופסת הרמקול יהיה גם מגבר, והשליטה על עוצמת האודיו (ופרמטרים נוספים) תהיה ממש עליו (מאחוריו, בדרך כלל).
מוניטור שאינו מוגבר ("פאסיבי") זהו מוניטור אשר מקבל את מקור הצליל כשהוא כבר מוגבר. איך זה קורה? עם מגבר כמובן, שזו יחידה נוספת שצריך לרכוש עבורם. איני מרחיב כאן בנושא זה, אך קחו בחשבון שאם אתם עובדים עם מוניטורים פאסיביים – יש חשיבות קריטית לתאימות בין המוניטור והמגבר (עניינים חשמליים – מתח, התנגדות וכו').
הסוג הנפוץ של המוניטורים באולפני ההקלטות הוא המוגבר. בדרך כלל, זה גם יותר משתלם.
איך משתמשים במוניטורים?
על מנת להפיק את המקסימום מהמוניטורים שלכם, כדאי לכוון אותם לעוצמה בינונית (סובבו את ה-knob לאמצע), ואת התדרים למצב מאוזן (גם כן, לאמצע). במצב זה המגבר עובד באופן מאוזן, יחסית, ותקבלו את הצליל הניטרלי ביותר. אפשרויות כיוון העוצמה קיימות רק במוניטורים מוגברים, כמובן. במוניטורים "פאסיביים" (שאינם מוגברים) – השליטה על פרמטרים אלו תהיה באמצעות המגבר, שהוא יחידה נפרדת.
מיקום המוניטורים הוא עניין חשוב בפני עצמו: אם האולפן שלכם מאפשר זאת, המצב האידיאלי הוא להתמקם באופן שווה וסימטרי בין הקירות, בשאיפה למרחק של לפחות מטר אחד מכל קיר (נסו להשאיר מטר מאחורי השולחן והמוניטורים, ומטר מכל צד). גם מבחינת טכנאי הסאונד (אתם) יש לשמור על משולש שווה צלעות, בעל מרחק סימטרי של לפחות מטר בינכם.
את המוניטורים כדאי להניח על סטנד ייעודי, כאשר הדגש הוא על ניטרול מגע ישיר בין המוניטור והשולחן, והצפה (float) של המוניטור מעל פני המשטח עליו הוא מונח. ניתן לעשות זאת באמצעות הנחת ספוג כלשהו מתחת למוניטור (כלומר – גם אם לא רכשתם או בניתם סטנדים מיוחדים, ניתן להסתפק בהצבת המוניטורים על ספוגים שיבודדו במידה מסוימת אותם מהשולחן עליו הם מונחים).
כמה זה עולה?
מחיר המוניטורים משתנה בהתאם לסוג (אקטיבי או לא), לגודל (קטן-בינוני-גדול), לאיכות (תחום תדרים, סוג החומר, הבידוד הפנימי שלהם וכו') וכמובן – לפירמה. קיימים בשוק סוגים של מוניטורים שניתן למצוא כבר במחיר של כמה מאות שקלים, ואלו עשויים להגיע עד לעשרות אלפי שקלים ויותר.
אם ברצונכם לרכוש זוג מוניטורים מוגברים לאולפן ההקלטות שלכם, והתקציב אינו גבוה במיוחד אך בכל זאת לא תרצו להזניח את הנושא – אני ממליץ להשקיע כ 2,000-3,5000 ₪ בזוג מוניטורים. הראשונים שלי היו Yamaha HS-50. יש להם תחום תדרים רחב ושטוח, עוצמה נהדרת לחדר העריכה שלי (12 מ"ר), ואמינות ואיכות של ימאהה. מומלץ.