המאמר הקצר הבא ילמד אתכם מה זה קומפרסור (מעבד צליל) וכיצד להשתמש בו. המאמר אינו מחליף לימוד ארוך ומעמיק של הבנת ההשלכות של עיבוד הצליל, ובוודאי שישנם הבדלים בשימוש בקומפרסור למטרות שונות. עיבוד צליל של שירה שונה מאוד מעיבוד צליל של גיטרה או תופים, למשל. ובכל זאת, אם אין לכם ידע בנושא – זו נקודת התחלה טובה.
מה זה קומפרסור?
בעולם הסאונד, קומפרסור (מדחס) הוא מעבד צליל (לצד אקולייזר, גייט, לימטר ושאר החבר'ה) שמטרתו היא לשלוט, ובעיקר לדחוס, את הטווח הדינאמי של הצליל.
תארו לעצמיכם שאתם שרים שיר. סתם שיר. יכול מאוד להיות שבהתחלה השירה שלכם תהיה בעוצמה רגועה יחסית, ובפזמון היא תתגבר. יכול להיות שמדי פעם תצעקו איזו מילה או משפט. אם מישהו יאזין לכם מהחדר ליד, הקול שלכם יישמע כמו רכבת הרים, מלא בירידות ועליות בהתאם לעוצמה הכללית של השיר. מטרתו של הקומפרסור היא להנמיך מעט את כל אותם אזורים בהם שרתם חזק מדי, והגביר מעט את האזורים החלשים.
בשביל להמחיש לכם את זה באופן ויזואלי, הכנו שתי דוגמאות של אותו קטע צליל (נגינת גיטרה), הראשונה לפני שהעברנו את הערוץ בקומפרסור, והשנייה אחרי.
דוגמה #1
דוגמה #2
אתם יכולים לשמוע (וגם לראות, די בקלות) שבדוגמה #1 יש מנעד גדול, טווח רחב יותר של עוצמות הצליל. לעתים חלש מאוד, ולעתים חזק מאוד. בדוגמה #2 ניתן לשמוע ולראות שהטווח הדינאמי הצטמצם (נדחס) משמעותית. זה נשמע הרבה יותר אחיד, וגם נראה כך.
השימוש בקומפרסורים נפוץ מאוד כבר עשרות שנים, בכל העולם. נכון להיות, הסיכוי שתשמעו שיר שלא עבר תהליכים רבים של קומפרסיה (דחיסה) הוא אפסי.
כמה כללי אצבע, לפני שמתחילים:
כלל אצבע #1: לא להשתמש ב"מתכונים" לכיוון קומפרסור. להשתמש באוזניים.
כלל אצבע #2: כל שינוי בעוצמת האות של 6dB נשמע כהכפלה או חילוק בשתיים של העוצמה. כלומר, אם ניקח סאונד בעוצמה X ונוסיף לו 6 דציבלים, האוזן שלנו תרגיש שהכפלנו את העוצמה.
איך לכוון קומפרסור?
Threshold – באיזו עוצמת כניסה הקומפרסור יתחיל לעבוד. ככל שהערך יהיה גבוה יותר, כך הקומפרסור יישב בצד בחוסר מעש. זה הפקד הראשון והכי חשוב בכיוון הקומפרסור, אבל אין מה להרחיב עליו כרגע. הוא בסך הכל הסלקטור שעומד בכניסה ומחליט מתי איזה צליל נכנס לקומפרסיה ואיזה לא (צליל שלא עובר קומפרסיה כמובן ימשיך "נקי" אל היציאה).
Ratio – בכמה הקומפרסור ינחית את האות הנכנס (באיזה יחס)? יחס של 1:1 הוא בעצם כלום – הקומפרסור לא ינחית כלל. ככל שהיחס יעלה, כך ההנחתה תהיה מורגשת יותר. למשל, יחס של 4:1 אומר שעל כל דציבל אחד שחרגנו (מהסף שהגדרנו ב-Threshold) הקומפרסור ינחית בארבע דציבלים את האות.
Output – מאחר והרעיון של הקומפרסור הוא בעצם להנחית את הצלילים העוצמתיים (לפי הגדרתנו), במטרה לצמצמם את הטווח הדינאמי של הערוץ, אז מן הסתם, התוצאה הכללית של עיבוד הצליל היא הנמכה בעוצמה. לכן, עלינו "לפצות" מעט על האובדן באמצעות הכלי שנקרא Output (או Make Up בקומפרסורים מסוימים). בדרך כלל נרצה לכוון אותו לעוצמה זהה לזו שאיבדנו ב-Ratio, או קצת פחות. ננחי ובחרנו Ratio של 3:1, אז נכוון את ה-Output להגביר את היציאה ב-2 או 3 דציבלים. פייר, לא?
עד כאן שלוש ההגדרות הבסיסיות שחובה להכיר על מנת לתפעל קומפרסור. עכשיו נעבור על שתי הגדרות נוספות שעוזרות לנו לחדד עוד קצת את השימוש בו.
אחרי שהחלטתם מתי הקומפרסור ייכנס לפעולה (Threshold), באיזו עוצמה הוא ינחית את הצליל (Ratio) וכמה הוא יפצה על האובדן (Output), נותר לכם רק לשפר את הפעולה שלו ולנסות לקרב אותה ל"חוויה טבעית" של האזנה.
Attack – תפקידו של פקד ה-Attack הוא לשלוט במהירות הכניסה לפעולה של הקומפרסור. לשם המחשה, נניח והפעלתם קומפרסור על תוף סנייר. הקשה עם המקל על התוף היא מיידית וקצרה מאוד. הפגיעה עצמה עשויה להימשך שבריר שנייה. אם תכוונו את הAttack למהירות של 250ms (רבע שנייה), כנראה שהמכה על התוף כבר תתפוגג עד שהוא ייכנס לפעולה. במקרה כזה נשתמש בAttack מהיר בהרבה. מאידך, פריטה מתמשכת או שירה אלו ערוצים שיכולים להנות מקומפרסיה "איטית" יותר.
Release – בדיוק כמו שה-Attack מחליט באיזו מהירות הקומפרסור מתחיל לעבוד, כך פקד ה-Release קובע באיזו מהירות הוא "משחרר". אתם יודעים, מתי הכלב יעזוב כבר את הרגל. גם כאן חשוב להאזין ולהתחשב בסוג הכלי שעובר עיבוד. חשוב להבין שאם הגדרתם Release ארוך עד כדי כך שבינתיים (בזמן ה"ריצה" של הצליל) קומפרסיה נוסף רוצה להתחיל – היא לא יכולה לעשות זאת עד שהקודמת לא הסתיימה. הכלב שתופס לכם עכשיו את הרגל לא יכול לתפוס את הרגל השנייה, עד שהוא לא שחרר את הראשונה, נכון?
המטרה של ה-Attack וה-Release כאמור היא לשוות לסאונד שלכם גוון טבעי, וכמו שאומרים: אין חכם כבעל נסיון.
מזל טוב! אתם יודעים איך עובד קומפרסור! אבל רגע…
איפה משיגים קומפרסור? האם זה מכשיר, או תוכנה?
כמו רוב הדברים בחיינו המודרניים, גם קומפרסור התחיל כמכשיר פיזי (אנלוגי, ובהמשך אלקטרוני) וכיום הוא נפוץ מאוד גם כתוכנת מחשב – או יותר נכון כ"פלאגין", תוסף שניתן להתקין על גבי תוכנה קיימת להקלטות ועריכת סאונד.
אולפנים "רציניים" כמובן יחזיקו בארסנל שלהם גם קומפרסורים מסוגים שונים: מנורות, טרנזיסטורים, דיגיטליים וכו' – וגם "פלאגינים" של קומפרסורים, המותקנים על הסיקוונסר (תוכנת העריכה) שלהם.
ההמלצה שלנו?
אולפניסטים מתחילים – חפשו באינטרנט פלאגינים חינמיים של קומפרסורים, או אפילו השתמשו באלו המגיעים על הסיקוונסר שלכם (קיובייס מגיעה עם קומפרסור בסיסי ומאוד נוח לתרגל עליו). למדו את כל הפקדים, והתנסו בעיבוד צליל. כשתרגישו שליטה טובה בעבודה שלכם ותוכלו להרשות לעצמיכם לרכוש קומפרסור חיצוני – לכו על זה!
מתקדמים? אנחנו בעד ה-ART PRO VLA II. תמורה נהדרת למחיר שפוי.