איפה כדאי ללמוד? מה כדאי ללמוד? איך מתחילים ליצור… מוזיקה!
במאמר זה נדבר קצת על הנושאים השונים אשר ניתן ללמוד באופן מקצועי בתחום הסאונד וההפקה, בעיקר בארץ, וגם בעולם.
יחד, ננסה להבין מה הדיוק הכיוון אותו אתם רוצים ללמוד, מה הכישרון שאתם רוצים לפתח, ואיפה הכי כדאי לעשות זאת.
תחום הסאונד וההפקה זהו תחום רחב ביותר, אשר פורס ידיו ונוגע כמעט בכל אלמנט של יצירה אשר קשורה לעולם האודיו והמוזיקה.
בישראל ישנם מספר מוסדות לימוד מובילים בתחומים אלו, אשר עם השנים צברו מוניטין ושם ייחודי בכיוונים שונים. אין באמת המלצה חד-משמעית באשר לאיפה כדאי ללמוד סאונד, אבל בהחלט ניתן לחשוב ולהבין יותר טוב מה כדאי ללמוד…
לפני שנתחיל, נודיע כי כל המובא לידיעה במאמר זה הינו דעה בלבד. אין באמור המלצה ספציפית על מוסד אחד יותר מאשר על האחר.
תפקידים בעולם הסאונד והמוזיקה
בעולם האודיו בו אנחנו נמצאים, קיימת קשת ענפה של מקצועות ונושאים אשר ניתן ללמוד אותם ולהתפתח בהם. נעמוד על כמה תחומים עיקריים:
מפיק – הפקה היא השלב הכללי והראשי ביותר בעולם המוזיקה.
כל יצירה שהיא, אבל באמת שכל יצירה שהיא, מלווה בתהליך הפקתי כלשהו.
מפיק הוא האדם אשר מנהל את תהליך היצירה מתחילתו ועד סופו; בדרך כלל הוא יהיה זה שמחליט את ההחלטות בפועל, בוחר חומרים, דוחף את האומן, יוצר קשרים, דואג להקלטות, מיקס, יחסי ציבור ועוד. יש האומרים כי המפיק הוא "האלוהים של היצירה". ויש האומרים כי זה נכון.
בדרך כלל, מפיק יהיה אדם בעל נסיון עשיר בעולם האודיו, תהיה לו אוזן טובה ודמיון פורה אשר יכול להוציא מהשיר בגרסת ה"מדורה" שלו ולהפוך אותה לגרסת האלבום. מדובר בכישרון מוזיקלי גדול לצד יכולות ניהוליות מרשימות.
מעבד – עיבוד מוזיקלי זהו השלב בתהליך בו לוקחים את חומרי הגלם של היצירה, המילים והלחן הבסיסיים, ומתחילים לנסח אותם על הנייר.
למעבד המוזיקלי יש חשיבות רבה לאיך שהיצירה תיראה בפועל, משום שהוא זה שכותב את התפקידים לכל הנגנים, יוצר חלקים (Parts) בתוך היצירה, ואחראי לשלמותה הסגנונית.
גם כאן, כמו בכל התחומים, מדובר באדם בעל אוזן מוזיקלית יוצאת דופן, ויכולת הלחנה גבוהה לצד ידע נרחב במלודיה, הרמוניה והכרת יכולותיו בכתיבת מבנה מוזיקלי יצירתי. מה שכן – לא בהכרח נדרשות כאן יכולות ניהוליות יתר על המידה.
זמר – אמונה רווחת היא ש"כל אחד הוא זמר". יש בזה משהו אם שמים בצד את עניין הכישרון, הזיופים, וצבע הקול.
זמר, בדיוק כמו גיטרה, הוא כלי. בשונה מגיטרה, לכלי הזה יש שם, נשמה, לב ורוח חיים – מה שאומר שאין מנגנים עליו, אלא הוא מנגן בעצמו על מיתרי הקול שלו.
כל יוצר אשר מביא לידי ביטוי את היצירה שלו באמצעות הקול הייחודי שלו, הוא זמר.
נגן – לא באמת נרחיב בנושאים האלו יתר על המידה…
רק נסכם זאת כך: נגן או נגן. טוב או לא, זו כבר שאלה אחרת.
בתפיסתינו המלומדת, נגן טוב הוא נגן בעל יכולות טכניות גבוהות מאוד, לצד רגש והבנה של הכלי עליו הוא מנגן.
אתה יכול להיות הגיטריסט הכי טוב בעולם, אבל אם אין בך טיפת רגש לגיטרה… אתה מפספס חלק מהיכולת שלה להתבטא.
כותב – האדם שמאחורי המילים.
פעמים רבות יהיה הכותב דווקא מנותק לחלוטין מן היצירה המוזיקלית, ולעיתים אף לא בין החיים (דהיינו: מת).
כמובן, שכל טקסט יכול להיות מעובד מילולית לכדי שיר, בין אם שומרים על הכללים והמוסכמות של ז'אנר השירה, ובין אם לא. כך או כך, כתיבה היא חלק מהותי מאוד מן היצירה כולה, הרי שרוב היצירות המוזיקליות בעולם מלוות במילים, שלעיתים אף מכתיבות את הלחן, ולעיתים ההפך.
מלחין – במאה ה-16, המלחין היה מדען. כן כן, לא צחוק.
בין השנים 1,600 ל-1,750 היו אנשים אשר כל תפקידם ומקצועם היה בלחקור את הצליל; את היכולות שלנו להפיק אותו, ואת היכולות שלו ליצור מגע עם תחומים אחרים.
המדען היה חוקר צליל, חוקר אסתטיקה (מדע היופי), וחוקר את השילוב בין השניים.
מאז ועד היום, לא השתנה הרבה תפקידו של המלחין; כל שנדרש ממנו הוא ליצור מהלכים הרמוניים ומלודיים, ולאסוף אותם לכדי יצירה מוזקלית אחת אשר נקראת לחן. את זה, אפשר לשדך ליצירת טקסט (שיר כתוב), אפשר גם שלא.
כמעט בכל אלבום תמצאו שיר המורכב מלחן בלבד (מה שנקרא: "אינסטרומנטלי" – מלשון Instruments – כלים בלבד).
טכנאי קול – טכנאי קול יהיה האדם שמאחורי המכשירים, בשורה התחתונה.
לימודיו הם לימודי סאונד מעמיקים, החל מרמת הפיזיקה של הצליל, גלי הקול, תדרים, חשמל וכו'. מדובר בלימודים ברמה תיאורטית גבוהה, לצד יישום מעשי.
בדרך כלל, טכנאי הקול הוא זה שמקליט בפועל את הערוצים למחשב, עובד מול קונסולות אפקטים, מגברים שונים, ובכלל – לו ידע נרחב מאוד בתחום הסאונד בעיקר.
טכנאי מיקס – זהו הטכנאי אשר אחראי לסכם את הערוצים המוקלטים לכדי יצירה אחת מסונכרנת, תוך שהוא יוצר הרמוניה בין כל הכלים והערוצים בשיר.
כתבנו רבות אודות טכנאי מיקס ותפקידם במאמרים אודות מיקס ומאסטרינג אשר מופיעים בתפריט תחת "סאונד והפקה".
טכנאי מאסטרינג – זהו הטכנאי שאחראי על השלב הסופי בהחלט של היצירה (שיר/אלבום/כל יצירת אודיו שהיא), כאשר הוא לוקח את שני ערוצי המאסטר (left/right) ומלטש אותם ברמת הסאונד, שיהיו נעימים לכל אוזן.
זו היא רק תמצית-תמציתו של תפקיד טכנאי המאסטרינג, ולכן נשמח מאוד להפנות אתכם למאמר שלנו בנושא זה – "מיקס / מאסטרינג" שכאמור, נמצא בתפריט הראשי.
בגדול מאוד – אלו הם בעלי התפקידים המרכזיים בתהליכי ההפקה המוזיקלית.
כמובן שניתן להרחיב עוד רבות אודות כל אחד ואחד מהם, אך ברצוננו להביא את הדברים כפשוטם, ולא לנסות ולדייק יתר על המידה, כי העמוד אוטוטו נגמר…
איך לומדים את זה?
את רוב התפקידים האלו – לא ניתן פשוט "לרכוש" כמו תואר אקדמי רגיל. לא סתם בחרו למקם את תחום המוזיקה בתוך תחום מדעי הרוח… אכן יש כאן המון אלמנטים של רוח.
האדם אשר נושא בתפקיד מסויים, סביר להניח שלמד אותו רבות באיזשהו מוסד לימודים כזה או אחר, אך עוד יותר סביר שהוא שואף להתנסות בתחום בו הוא עוסק. כי לניסיון אין מחיר.
בארצינו הקטנטונת, ניתן ללמוד את כלל המקצועות הנ"ל בכל מיני מסלולי לימוד, כאשר בדרך כלל מדובר במסלולים רחבי היקף אשר נוגעים ביותר מתחום אחד.
למשל, "הפקה מוזיקלית" זה מקצוע שנלמד במקביל ל"סאונד", מאחר ואכן חשוב שהמפיק יכיר גם את העולם האנלוגי של צלילים, גלי קול, וחשמל.
"הלחנה", זהו תחום שנלמד לצד "עיבוד", בגלל שהקשר בינהם הוא גדול וזה משפיע על זה.
אם לנסות ולתת איזושהי המלצה כללית, איך לגשת וללמוד את הנושאים האלו – נסכם זאת כך:
קודם כל – ספרים, חברים, אינטרנט.
ניתן ללמוד המון המון המון בעזרת ספרים בלבד, לצד חברים או אנשי מקצוע שאנחנו מכירים (או שהם מכירים), וכמובן שבאמצעות האינטרנט. זה מה שנקרא: אוטודידקטיות (לימוד עצמי).
החיסרון שבאוטודידקטיות הוא, שלרוב אתה מתקשה ליישם את מה שאתה לומד בצורה נכונה, ואם כבר עשית זאת, אתה עלול לצבור "הרגלים רעים" , ולפגוע מעט ביכולת שלך בהמשך הדרך… אך כמובן, שזו לא סיבה שלא ללמוד לבד. מומלץ בחום!
קנו לכם איזה ספר טוס שמדבר על סאונד. גילשו לכל מיני אתרים ופורומים אשר עוסקים בנושאים שמעניינים אתכם. חפשו את זה – ותמצאו. אין אפס.
עכשיו, אם אתם בעניין של ללמוד את התחום שאתם מתחברים אליו באופן מקצועי – אל תהססו.
ישנם מספר בתי ספר בארץ אשר מעבירים קורסים ברמה גבוהה, ומקיפים את כל התוכן הדרוש. החיסרון כאשר לומדים קורס יחיד, זה שאתם רוכשים ידע מקיף עבור תחום אחד קטן בלבד (כמו לדעת בדיוק איך מייצרים את הבורג, אבל בלי להבין למה הוא נועד).
היתרון שבלמידה בקורס, הוא שאתם מגלים הרבה פינות שלא גיליתם דרך הספרים או האינטרנט, לצד זה שאתם גם מתנסים (עד עכשיו למדתם איך מייצרים בורג, עכשיו בואו נבריג אותו!).
מנסיוני האישי, קורס אחד או קורסים בודדים, אכן יתנו לכם את הכלים לגעת בתחום אותו אתם אוהבים, ולהתחיל ליישם אותו בדרכיכם, אך הם לא ידחפו אתכם במעלה ההר. כלומר, הם לא באמת יכניסו אתכם לעולם הזה של היצירה המוזיקלית.
עם זאת, יכול להיות שאחרי קורס או שניים, תגיעו למסקנה ש"זה לא בשבילכם", ואז באמת היה שווה לנסות.
ישנה האפשרות גם להירשם לאחד ממסלולי הלימוד המלאים של בתי הספר העוסקים בתחום. ישנם לא מעט כאלו, וכל מסלול לימוד שכזה מכיל קורסים אשר מקיפים את כל התחומים מא' ועד ת'.
מה שכן, הלימודים האלו הם יקרים מאוד בדרך כלל (בין 20,000 ל-30,000 ש"ח לשנת לימוד!) וזאת משום שסאונד והפקה אלו הם אינם תחומים אשר מוכרים בישראל ע"י המועצה להשכלה גבוהה, מה שאומר שמוסדות הלימוד הללו הם פרטיים – אין עליהם פיקוח, ואין להם תקציב ממשלתי (בניגוד לאוניברסיטאות).
לעומת "בתי הספר הגבוהים" ליצירה והפקה, ישנם גם מסלולי לימוד לתואר אקדמי מוכר, באוניברסיטאות השונות. שם לומדים רק חלק קטן מן התחומים, ואלו נלמדים ברמה אקדמאית גבוהה, עם הרבה תיאוריה (שזה מעולה) ועם מעט יישום (שזה פחות מעולה).
מכאן נובע, שהשאלה אם ללמוד מוזיקה באוניברסיטה או במכללה פרטית, היא שאלה של מה אתם מעדיפים: ללמוד יותר תיאוריה ופחות מעשי, או יותר מעשי ופחות תיאוריה? ללמוד מוזיקולוגיה או ללמוד סאונד?
כמובן שאנחנו קצת מכלילים כאן, מאחר וכל מוסד לימודים נוהג קצת אחרת… אבל, ידוע שאלו הם ההבדלים הניכרים, ולכן כדאי לבדוק את כל האפשרויות טרם נרשמים.
בתי ספר / מכללות ללימודי סאונד ומוזיקה בארץ:
מיוזיק – ביה"ס הגבוה ליצירה והפקת מוזיקה בתל אביב.
סאונד – ביה"ס לטכנאות סאונד והנדסת קול בתל אביב.
רימון – ביה"ס לג'אז ומוזיקה בת זמנינו ברמת השרון.
BPM – מכללה לסאונד ומוזיקה מתקדמת בתל אביב.
הד – מכללה למוזיקה בתל אביב
כמו בארץ, גם בעולם ישנם מספר מוסדות לימוד נחשבים ללימודי סאונד ומוזיקה באשר היא:
LIPA – המוסד ללימודי אמנויות הבמה בליברפול, אנגליה
Berklee – המכללה למוזיקה בברקלי, קליפורניה, ארה"ב
Kent – ביה"ס למוזיקה במיידסון, קנט, אנגליה
RCM – המכללה המלכותית למוזיקה בלונדון, אנגליה
אין אנו יכולים או יודעים להמליץ באובייקטיביות על אחד המוסדות הנזכרים למעלה. רק לומר לכם – תלכו, תעשו השוואות, תבדקו אילו קורסים ניתנים איפה, ומהם התנאים להתקבל לכל אחד מהם.
ידוע כי שכר הלימוד הוא לא צנוע, אך עם זאת, גם היקף הלימודים והרמה שלהם הינה גבוהה למדי – את זה אנחנו יודעים.
בכל אחד מהמוסדות הנ"ל, ניתן גם להירשם לקורסים בודדים (למשל: קורס קיובייס, או קורס הלחנה), וכך אפשר לבחון ולהתרשם מהאופי ומהרמה של מוסד הלימוד גם מבלי להתחייב לתקופה ארוכה.
כמו שאני מקפיד לומר כל הזמן… בכל שאלה – פנו לייעוץ בפינת שאלות / תשובות !
נשמח לעזור, לתת עצה או סתם לנגן משהו יחד.